פעמים רבות שואלים אותנו מה מייחד את התפריט של הסועד הנודד, והתשובה שלנו היא פשוטה: המקום והזמן.

 המקום מבחינתנו הוא הנשמה של התפריט בכל אירוע ואירוע:

כל האוכל נעשה בשטח – במדורות, בגחלים, במעשנה של בשר, בסירים כבדים ובנוף הנספג ישירות אל תוך האוכל המבעבע.  

במידה והארוחה מתרחשת בנגב, מבין שלל המנות המדבריות אותן נכין (במטבח הנפתח בשטח במיוחד לאירוע), בוודאי שנתקין צלחת ענקית של מנסף טלה ירקות שורש ואורז בניחוחות רחוקים, לעומת זאת אם הסעודה תתרחש בהרי ירושלים אל התפריט תכנס מקלובה עשירה בטחינה סומאק וזעתר מקומי.

 המיקום הגיאוגרפי הינו מקור ההשראה של התפריט שלנו, לעולם נשתמש אך ורק בחומרי גלם מהשווקים המקומיים של הגליל, ירושלים והיכן שניתן למצוא עושר (ואושר) של ארצנו המזרח תיכונית.

 לעומת המקום שמהווה לנו את מקור ההשראה והנשמה של התפריט, הזמן מנחית עלינו את רוח הארוחה. אם זו רוח אביבית או רוח חורפית קרה, כך גם הארוחה נושבת לכיוונים קלילים או כבדים וחמים כקדרת זנב שור ומרק של עדשים וחומוס חריף.

השילוב של המקום והזמן, והאמונה בשווקים המקומיים ובחומרי הגלם המעולים של ארצנו מאפיינים בצורה מובהקת את המטבח של הסועד הנודד – טבע ועונות השנה הן מקור ההשראה של מטבחינו.